<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות ל"ב</h1>
<h2>דף לא.</h2>
והחשוד על דבר והחשוד על גזל אסור להפקיד אצלו אותו דבר שחשוד עליו אלא בב' חותמות. אם הוא דבר שאיסורו מדברי סופרים מותר להפקיד אצלו בחותם אחד כך פשוט בעבודה זרה חבי"ת בחותם אחד אסור חמפ"ג מותר בחות' א' ולמטה [לקמן ל"ט ע"ב] תמצאנו מבואר. והא דאמרינן [ב"מ כ"ג ע"ב] בבשר מחותך אתלת קרנתא כאשר אכתוב למטה הוא חותם אחד, מיירי בגוי לפרש"י דסגי בחותם א', ולישראל חשוד בעינ' שני חותמות דחמיר מגוי כי יאמר לא ירגישו בו, כי לשאר המפרשים אפילו בגוי בעינן שני חותמות בדבר שאיסורו מן התורה כמו שאכתוב, ובענין יין נסך [ני"ז] בח"ב כתבתי דינו. ויש מי [שפירש] דהא דמחתך אתלת קרנת' עדיף מחות' א' ולפרש"י מיירי בישראל חשוד, ולשאר המפרשים בין בגוי בין בישראל חשוד.
<h2>דף לט.</h2>
עבד חבר הרי הוא כחבר אפילו מת החבר. וכן חצר שמוכרין בה תכלת הרי הוא בחזקתו לקנות ממנו מה שהיו קונין בחייו. וכן אשת חבר ובניו ובני ביתו. וכן חצר שמוכרין בה תכלת עד שיחשד פשוט בעבודה זרה.
<h2>דף לט:</h2>
חבי"ת אסור בחותם אחד וצריך חותם בתוך חותם. פי' חתיכת דג, או בשר שאין בה סימן, יין, תכלת. (חממפ"ג) [חחמפ"ג] מותרים בחותם א' דאיסורן מדרבנן. פי' חלתית, חלב, מורייס, פת, גבינ'. ואין לוקחין בסוריא ימ"ח מח"ג אלא מן המומחה. פי' שהיו חשודין לקנות מגוי ולא היו נזהרין בולפני עו' לא תתן מכשול, ואם נתארח אצל בע"ה או ששגר לו מות'. פי' יין, מורייס, חתיכת דג שאין בה סי', מלח סלקונדרי' שמערבי' בה קרבי דגי' כמו שכתבתי בדין דגים [אות כ"ו], חלתי', גבינ', כך פשוט. וכבר כתבתי למעלה [ל"א ע"א] דהאי דלא סגי בחות' אחד מיירי בשולח לחבירו אבל במפקיד די לכל בחותם אחד, וי"א שאם הפקיד אצל ישראל חשוד צריך חותם בתו' חותם. וכתב הרמב"ם במאכלות אסורות פי"ג שאין הפרש במפקיד בין גוי עובד ע"ז בין שאינו עובד כגון ישמעאל, וכן בכל מקום שחוששים לחלוף ולזיוף כל הגוים שוין בו ואפי' גר תושב. ובח"א [ני"ז] מיין נסך כתבתיו בדין תינוק גוי דינו וכו'.
<h2>דף מא:</h2>
ועוד פשוט בכמה דוכתי חבר שמת כל פירותיו בחזקת מתוקנים ואפילו הן בני יומן. ומפ' בירושלמי [מעשרות פ"ג ה"א] ודוקא שמת בישוב הדעת דאמרינן חזקה לחבר שאינו יוצא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן.
